מזונות


מזונות

מזונות ילדים הינו נושא טעון ומורכב ועליו יש מחלוקות רבות. 

יש להזכיר את הדין האישי החל בישראל. על פי הדין האישי החל על יהודים, חובת פרנסת הילדים מושתת על האב ומכאן החיוב של האב במזונות ילדים.

"עלות ילד" אינה עניין של מה בכך, יש המון משתנים למשוואה זו ולא כולם ידועים או ניתנים לכימות מראש וזו אחת הסיבות לפערים שיש בנושא.

גם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים חלוקים בנושא גובה המזונות לילד ולכן הפסיקות מגוונות.

בשנת  2017 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון קבע שיש להורים אחריות כלכלית שווה ועליהם לפרנס יחד את ילדיהם החל מגיל 6 שנים.

מאז בתי המשפט למשפחה מפרשים את ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון ומיישמים אותה כל אחד כהבנתו וגישתו ומכאן הפערים...

לאחר הפסיקה של בית המשפט העליון אבות גרושים הגישו תביעות להפחתת דמי המזונות בהתאם לפסיקה החדשה.

היו בתי משפט שקיבלו את התביעות כי ראו את פסיקת בית המשפט העליון כשינוי נסיבות המצדיק דיון מחודש בסוגיית גובה המזונות לעומת בתי משפט שלא ראו את הפסיקה כשינוי מהותי המצדיק דיון מחודש בסוגיית המזונות.

חוסר האחידות בנושא הביאה את בית המשפט עליון לדון בשאלה: האם הפסיקה החדשה מהווה שינוי נסיבות בפני עצמו המצדיק דיון מחודש בגובה המזונות. במילים אחרות האם לפסיקה החדשה של בית המשפט העליון יש תחולה רטרואקטיבית. 

בשנת 2021 קבע בית המשפט העליון כי הפסיקה החדשה אינה מהווה עילה לפתיחה מחודשת של סוגיית המזונות ויש להיצמד להלכה על פיה יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי לפתוח את הדיון בעניין הסכם גירושין או פסק דין לגירושין.

מכאן רואים כי למרות הפסיקה של בית המשפט העליון בנושא מורכב זה, מזונות ילדים כמה ולמה, הדרך לכימות צרכיו של ילד והשתת צרכיו על מי מההורים היא מלאכה מורכבת.

בכל אופן, נעמוד על הקווים המנחים את הערכאות כאשר לפניהם סוגיית גובה דמי המזונות:

נתחיל בנקודת הפתיחה:

בתי המשפט העמידו את הוצאותיו החודשיות של ילד בישראל על סך של 1,300 ₪. סכום זה הינו סכום שאין צורך להוכיח אותו. יש פסיקות המעמידות של הוצאותיו החודשיות של ילד על סך של 1,600 ₪. 

בכל אופן הסכום שאינו שנוי במחלוקת ואינו נדרש להוכחה נע בין 1,200 ₪ ל – 1,600 ₪.

יש ילדים אשר הוצאותיהם גבוהות מהסכום האמור לעיל. במקרה שצרכיו של ילד גבוהים מהמקובל יש להוכיח את צרכיו כמו כל תביעה כספית הנדרשת להוכחה.

נקודה נוספת הנלקחת בחשבון בבוא הערכאה לקבוע את גובה דמי המזונות והיא: זמני שהות של כל אחד מההורים עם הילד. כאשר ההורים חולקים את זמני השהות באופן שווה, האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילד כאשר הוא שוהה עמו ולכן יש להפחית את הסכום שהאב צריך להעביר לידי האם לצורך הוצאותיו של הילד.

נקודה חשובה נוספת הנלקחת בחשבון בבוא הערכאה השיפוטית להשית על מי מההורים תשלום של דמי מזונות והיא כוחם הכלכלי של כל אחד מההורים. 

יש לשים לב כאשר יש פערי השתכרות בין ההורים (על פי רוב האב מרוויח יותר מהאם) גם אם זמני השהות שווים סביר להניח שהאב יחויב להעביר דמי מזונות עבור הילד כאשר הילד שוהה אצל האם.

בישראל פערי ההשתכרות לעיתים גבוהים ולכן יש מקום לאזן את החבות בהוצאות הילד בין ההורים בהתאם.

נדירים המקרים בהם הושתו מזונות על האם כאשר הילד היה אצל אביו רוב הזמן. במילים אחרות, היו מקרים בודדים אשר השיתו על האם חובת תשלום מזונות לידי האב המטפל בילד.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת והיא סוגיית מספר הילדים במשפחה. כמובן שאם יש 5 ילדים במשפחה אין זה נכון להשית על האב את מכפלת הסכום 1,300 ₪ כי כך עלול להיווצר מצב שלאב לא יישאר די לצרכיו הבסיסיים. 

גישתם של כל הערכאות המשפטיות הינה שיש לתת את הדעת שלאב יישאר די לפרנסתו לאחר תשלום דמי מזונות. 

ניתן לסכם כי בבוא הערכאה השיפוטית לקבוע דמי מזונות ילד/ים יש כמה וכמה משתנים שיש לקחת בחשבון ולתת עליהם את הדעת. 

כאמור, בית המשפט העליון קבע כי כאשר ההורים חולקים את זמני השהות עם הילד באופן שווה והכנסתם זהה אין צורך להעביר דמי מזונות עבור הילד. 

גם במקרה זה, כאשר אין חיוב במזונות חודשיים שוטפים, יש הוצאות ילד אשר אינן תלויות שהות אותן ההורים יחלקו בחלקים שווים.

אז מצאנו שהתשובה לשאלה: מה יהיה גובה דמי המזונות שייפסקו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ? 

תלוי !