גירושין


גירושין

גירושין זו מילה טעונה הטומנת בחובה גם רגשות מעורבים וגם פחד מהבלתי ידוע וצפוי. בכל זאת, לא הכל בשליטתנו. יש מקרים בהם אחד מבני הזוג לא בשל ואף אינו מעוניין בגירושין לעומת הצד השני אשר פתח בהליכים וכוונתו ברורה וחד משמעית.

במשרד אני פוגשת את המתגרשים בתחילת דרכם. 

מהוססים, חוששים, כועסים, פגועים ואפילו אבודים.

האינטרנט מוצף במידע. הרשתות החברתיות מוצפות בסיסמאות. הקבוצות הסגורות של "א' זה אבא" או "אמא יש רק אחת" בהם יש "ניצולי גירושין" המוכים בפוסט טראומה מההליך של עצמם ובעצם השתייכותם לקבוצה כזו או אחרת הם מוצאים כר פוריה למצוקתם.

הטיפ הראשון שאני נותנת ללקוחות שלי הוא: להתנתק מהרשת! מהסיבה הפשוטה ביותר: לשמור על שפיות, להישאר ממוקדים במטרות שאנחנו מציבים יחד במשרד, להימנע מרעשי רקע.

אז מה זה בעצם גירושין ?

אם נמשיל את הנישואין לעסק אז הגירושין הוא הליך של פשיטת רגל.

ההבדל המשמעותי ביותר בין פשיטת רגל לבין גירושין הוא הנפשות הפועלות.

להבדיל מהליך של פשיטת רגל, שבו יש נכסים כאלה ואחרים בין אם הם שווים יותר ובין אם הם שווים פחות הם עדיין דומם. בגירושין יש לנו את עצמנו, החיים שלנו ואת הילדים היקרים לנו ואיכות החיים שלהם.

לכן, חשוב להוביל את הליך הגירושין באחריות ובתבונה. לא לשבור את הכלים. למרות הכעסים והתסכול, לשמור על היגיון וראייה לטווח ארוך.

להליך הגירושין כמה סוגיות אשר מתחלקות לשני סוגים: 

הסוגיות שבין בני הזוג (ללא קשר לילדים): הגדרת הרכוש המשותף, חלוקתו, סידור גט, בחינת סוגיית הכתובה. 

הסוגיות שבין בני הזוג כהורים לילדים משותפים: חלוקת אחריות הורית, זמני שהות של כל אחד מההורים עם הילדים, אחריות כלכלית על הילדים היינו מזונות.

במקרים מיוחדים יש סוגיות נוספות כגון תביעה לביטול הסכם (למשל הסכם ממון) או תביעה נזיקית בגין ניכור הורי למשל או תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.... תלוי בעצימות הסכסוך בין בני הזוג ועד כמה המצב מחמיר. 

למריבות אין סוף. החוכמה היא הימנעות מניהול הליכים משפטיים יקרים ומעיבים.

נעמוד על הסוגיות שבין בני הזוג (ללא קשר לילדים) ונתחיל בהגדרת הרכוש המשותף. החוק אומר כי כל מה שצברו בני הזוג בתקופה של הנישואין הינו רכוש משותף אשר במועד הגירושין יחולק בין הצדדים באופן שווה (חצי-חצי). זו ברירת המחדל. כעת נציין בקצרה כמה חריגים ומקרים יוצאי דופן:

חלוקה שאינה שוויונית: כאשר אחד מבני הזוג חווה אלימות קשה אשר בגינה הוא יוצא ממערכת היחסים כאשר מצבו נחות יותר בגין אותה אלימות יש לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני סמכות להורות על חלוקת רכוש באופן שאינו שיוויוני, למשל 60/40 או 30/70.

רכוש שאינו בר איזון: מתנות וירושות אינן נכסים ברי איזון. במילים אחרות, כאשר אחד מבני הזוג מוכיח כי הוא קיבל נכס במתנה בתקופת הנישואין אז הנכס לא יחולק בין בני הזוג במועד הגירושין. כך גם לגביי ירושות. כאשר מי מבני הזוג קיבל ירושה, נכסי הירושה אינם מתחלקים בעת הגירושין. חריג למקרה זה כאשר בן הזוג אשר קיבל ירושה "הכניס" את הירושה למשק הבית המשותף, עשה שיתוף. במקרים בהם בן הזוג שקיבל ירושה "הכניס" את נכסי הירושה למשק הבית, למשל הפקיד לחשבון המשותף את כספי הירושה או שיפץ את הדירה המשותפת מכספי הירושה או רכש רכב משפחתי מכספי הירושה, אז הירושה תיחשב כנכס משותף ובן הזוג היורש לא יורשה להפריד את הירושה בעת הגירושין ולהחזיר את המצב לקדמותו, שהירושה שלו בלבד.

חובות שאינם לצורך משק הבית: לעיתים הנכסים שיש לבני הזוג המתגרש הם נכסים שליליים, חובות והתחייבויות. במקרים כאלה יש לבחון האם החובות נוצרו בגין הוצאות משותפות למשק הבית. פעמים כאשר החובות וההתחייבויות נוצרו על ידי אחד מבני הזוג ללא ידיעת הצד השני וללא הסכמתו המפורשת כמו גם הכספים היו לטובת עסק או הוצאה שאינה קשורה למשק הבית, החוב יושת על מי שלקח אותו ולא ניתן יהיה להשית על בן הזוג את החוב כחוב משותף. יש פעמים שהוצאות בן הזוג אינן לטובת משק הבית המשותף כמו למשל: הלוואות לצריכת סמים או הימורים אלה חובות שלא יושתו על בני הזוג במשותף.

לאחר הגדרת הרכוש המשותף ככל ואין חריג המצדיק חלוקה שונה, חלוקת הרכוש תהיה שוויונית, חצי-חצי.

הסמכות לדון בסוגיית הרכוש המשותף וחלוקתו נתונה לבתי הדין הרבנים ולבתי המשפט לענייני משפחה. כדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום כדי לגבש אסטרטגיה ולבחור את הערכאה המתאימה למקרה הספציפי שלכם. אין אוטומט! כל מקרה נבחן על פי הסוגיות העולות ממנו ולכן חשוב להיוועץ ולגבש אסטרטגיה מתאימה ולהחליט לאיזו ערכאה לגשת.

סידור הגט וסוגיית הכתובה: סידור גט הינו טקס אשר בסמכות בתי הדין הרבניים בלבד. גם סוגיית הכתובה נתונה לסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים. יש פעמים שהאישה עומדת על זכותה לקבל את כתובתה ואז יש לבחון אם יש מקום לשלול ממנה את זכותה לכתובה למשל אם היא בגדה או אם אין לה עילת גירושין והיא רוצה להתגרש ללא עילה. יש מקרים שהאישה מוותרת על כתובתה ומתייתר הליך ההוכחות לזכאותה או לשלילת זכאותה לכתובה. להרחבה בנושא הכתובה.

כעת נעמוד על הסוגיות שבין בני הזוג כהורים לילדים משותפים ונתחיל מחלוקת האחריות ההורית כפי שבאה לידי ביטוי בחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

ראשית נציין שסוגייה זו הינה בסמכות מקבילה זאת אומרת בסמכות של בתי המשפט לענייני משפחה כמו גם בסמכות בתי הדין הרבניים.

האחריות ההורית, זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים ישפיע באופן משמעותי על האחריות הכלכלית של כל אחד מההורים על הילדים ובמילים אחרות ישפיע על גובה חיוב האב במזונות הילדים.

תשאלו למה האב משלם מזונות ? והתשובה הלא מדויקת היא כי חובת האב לזון את ילדיו על פי הדין האישי במדינה ישראל, במקרה של יהודים. 

תקשו ותפנו לפסיקת בית המשפט העליון על פיה חובת ההורים לפרנסת ילדים מעל גיל 6 שנים היא שוויונית. וגם כאן ניתן יהיה לומר שמדובר על מקרים בהם הכנסת ההורים שווה, כוחם הכלכלי זהה, חלוקת זמני השהות של ההורים שווה ומקרים כאלה הם בודדים בישראל נוכח פערי ההכנסות בין גברים לנשים במדינה.

לרוב, גם בית המשפט למשפחה וגם בית הדין הרבני ייבחנו את כוחם הכלכלי של כל אחד מההורים, את הכנסתם כמו גם את זמני השהות שלהם עם הילד וצרכי הילד ולבסוף ישיתו על האב סכום הנע בין 1,200 ₪ ל – 500 ₪ בחודש בגין מזונות. ככל ויש יותר ילדים הסכום עבור כל ילד יקטן על פי הגישה של נר לאחד נר לרבים.

יש פעמים שלקוחות מבקשים ממני לדעת מה גובה דמי המזונות שייפסקו. לעיתים אב רוצה לתכנן את צעדיו הכלכליים וחשוב לו לקבל תמונת מצב אותנטית. לעיתים מדובר על אישה שרוצה להבין מה הכנסתה החודשית הצפויה כדי לתכנן את משק הבית החדש שלה. 

מהפסיקה הענפה בתחום ניתן לדעת בוודאות דבר אחד, אין לדעת. 

הניסיון מלמד שאין דין. יש דיין. כל שופט בבית משפט למשפחה או כל הרכב בבית הדין הרבני פוסק מזונות על פי צו מצפונו האישי והשקפתו  האישית. למרות הניסיון לעשות סדר בתחום זה, עדיין רב הבלתי נודע ובלתי צפוי על הוודאות המשפטית.

העובדה שיש סמכות מקבילה לבתי המשפט למשפחה ולבתי הדין הרבניים בנושא זה, כדאי וחשוב להתייעץ עם עורך דין בקיא ומנוסה בתחום, כדי לגבש אסטרטגיה ברורה טרם פניה לערכאה משפטית.